החלטה בתיק בש"א 6515/07

לפניי בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום מיום 1.2.07, בש"א 184192/06 (כב' השופט אהוד שוורץ), לדחות את הבקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ע"י המבקשים.

בבקשה שאינה חתומה ונעדרת תצהיר טוענת המבקשת כי בעלה אינו עובד מזה מספר שנים, מחמת קריסת "הענף" שלא ברור מה טיבו ומחמת שבנם סובל מבעיות התנהגותיות קשות שחייבו טיפול שוטף ובאופן שרק לאחרונה נמצאה לו מסגרת חינוכית ההולמת את צרכיו.

המבקשת טוענת שהיא מפרנסת יחידה, משכורתה מעוקלת עקב ההליכים נשוא הערעור, למשפחה חובות שוטפים צבורים ובאופן שהמבקשים קורסים תחת הנטל עד כדי פת לחם בחיי היומיום לא כל שכן ההליך וההוצאות הכרוכות בגינו מכביד על המשפחה.

המבקשת מוסיפה שהרכב שנרכש עבורם אינו בשימוש מאחר וידם אינה משגת לממן את אחזקתו.

המשיב בתגובתו שגם לה לא צורף תצהיר, מתנגד לבקשה טוען כי היא אינה נתמכת בתצהיר ובמסמכים שיש בהם כדי לאשש את האמור בה.

המבקש טוען כי סיכויי הערעור קלושים לפי שהחלטת בית המשפט קמא מיום 1/2/07 דחתה את הבקשה גם מחמת שהמבקשים לא הוכיחו הגנה בהתנגדות לביצוע השטר.

המשיב מוסיף כי נגרמות לו הוצאות כבדות בגין ההליכים המתנהלים בין הצדדים ובאופן שמחייב הפקדת עירבון מטעם המבקשים במסגרת ההליך דכאן, על מנת שיובטח כי יוכל לגבות את הוצאות ההליך היה והערעור יידחה.

בתשובה לתגובה טוענת ב"כ המבקשים כי "הטענה לתצהיר הינה מקוממת.." מאחר והמשיב בקיא בפרטים וממילא אינו כופר בכך שהסך העולה על 70,000 ש"ח כפי שנפסק בפסק הדין נפרע, ולפיכך אינו זקוק לחקירת המבקשים בגין גביית הסכומים על ידו.

ב"כ המבקשים מוסיפה וטוענת כי תיקי ההוצל"פ סגורים ומכל מקום המשיב אינו נוהג בתום לב שעה שאינו חושף לפני בית המשפט את ההחלטות המאוחרות לזו אליה מתייחס בתגובתו.

ב"כ המבקשים מפנה להחלטת בית המשפט קמא מיום 10.10.07 הדוחה את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 1.2.07 ולהאריך את המועד להגשת התנגדות, מחמת סופיות הדיון כך שהדרך הנכונה לתקוף את ההחלטה שניתנה על ידי אותה ערכאה ובמעמד הצדדים הינה על דרך הגשת ערעור. כן מפנה להחלטת בית המשפט קמא מיום 14.1.08 כי התנגדות לביצוע שטר מיום 27.12.06 המהווה חלק מההליכים עליהם משיגים המבקשים, הובא לפני בית המשפט קמא ב-14.1.08, כשנתיים אחרי שהוגש והורה על מחיקת הבש"א מחמת שתיק ההוצל"פ נסגר.

ב"כ המבקשת טוענת שחרף העובדה שבית המשפט קמא נתן במהלך התקופה החלטות בנוגע לתיק ההוצל"פ הנ"ל מבלי שהתיק היה מונח לפתחו, בית המשפט לא נקט בהליכים המתבקשים בנסיבות העניין.

בנוסף, נטען בתשובה כי יש לתת את הדעת להעדר יכולתם של המבקשים להפקיד את העירבון במיוחד שעה שתיקי ההוצל"פ נשוא פסק הדין נפרעו.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

כמצוות ההלכה, על המבקש פטור מעירבון להתכבד ולפרט את מצבו הכספי. המבקשים טענו בהרחבה בדבר הקשיים הכלכליים אך לא טרחו לגבותם בתצהיר לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ולצרף אסמכתאות, ודי בכך לדחות את הבקשה.

במיוחד שומה היה על המבקשים אשר בינתיים פנו לקבלת ייצוג משפטי לתקן את המחדל ולצרף תצהיר שעה שהמשיב עמד בתגובתו עמד על כך שלבקשה לא צורף תצהיר והבקשה נסמכת על טעמים עובדתיים. בהקשר זה אציין כי לא ברורה טענת ב"כ המבקשים לפיה "הטענה לתצהיר הינה מקוממת כי הרי המשיב הוא זה שגבה את הכסף... וכי אינו יודע את האמור? ...", כאמור בסעיף 2 לתגובה, ומוטב ולא הייתה מועלית.

במיוחד תמוה שהמבקשים לא צירפו לתשובתם אסמכתאות על מנת לעגן את הנטען על ידם בדבר העדר יכולתם להפקיד את העירבון שעה שטרחו לצרף את כאסמכתאות את החלטות בית המשפט קמא.